1 וַתִּמְצָ֨א כַקֵּ֤ן יָדִי֙ לְחֵ֣יל הָעַמִּ֔ים וְכֶֽאֱסֹף֙ בֵּיצִ֣ים עֲזֻב֔וֹת כׇּל־הָאָ֖רֶץ אֲנִ֣י אָסָ֑פְתִּי וְלֹ֤א הָיָה֙ נֹדֵ֣ד כָּנָ֔ף וּפֹצֶ֥ה פֶ֖ה וּמְצַפְצֵֽף׃
2 וְכֶאֱסֹף בֵּיצִים עֲזֻבוֹת. וְכַאֲשֶׁר יֶאֱסֹף אִישׁ בֵּיצִים עֲזֻבוֹת שֶׁעֲזָבַתָּם אִמָּם, וְאֵין מוֹחֶה בְּיָדָם לְכַסּוֹת עֲלֵיהֶם:
3 נוֹדֵד כָּנָף וּפֹצֶה פֶה וּמְצַפְצֵף כָּל הַלָּשׁוֹן הַזֶּה נוֹפֵל בְּעוֹפוֹת; לְפִי שֶׁדִּמָּה אוֹתָם הַגּוֹלִים לְקֵן צִפֳּרִים וּלְבֵיצִים עֲזוּבוֹת, אָמַר לָשׁוֹן זֶה: לֹא צִפְצְפוּ עֲלֵיהֶם הָאָב וְהָאֵם:
